פסק-דין בתיק ת"צ 29583-12-11

1. הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשת מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " בקשת ההסתלקות", " בקשת האישור" ו" החוק" בהתאמה).

2. בבקשת האישור נטען, כי המשיבה גובה שלא כדין תשלום בגין הסרת עיקול רכב וזאת בניגוד לתקנות המיסים (גבייה) (קביעת הוצאות מירביות), תשע"א-2011 (להלן: " התקנות").

3.בבקשת ההסתלקות, שנתמכה בתצהיר המבקשת, צוין כי בסמוך לאחר פתיחת ההליך נמסרו למבקשת מלוא הפרטים בנוגע לגביית תשלום בגין ביטול רישום עיקול במשרד הרישום וכי המבקשת מבקשת להסתלק מבקשת האישור נוכח טענות המשיבה שפורטו בבקשת ההסתלקות.

4. ביום 17.12.12 הגישה המשיבה תצהיר מטעמה התומך בטענותיה שפורטו בבקשת הסתלקות. נוכח החלטתי מיום 19.12.12 בדבר העדר התאמה בין האמור בבקשת ההסתלקות לתצהיר המשיבה הנ"ל, הגישה המשיבה ביום 20.12.12 תצהיר נוסף מטעמה (להלן: " התצהיר").

ואלו הן הצהרות המשיבה, כפי שהובאו בתצהירו של עו"ד אייל רייך, מנהל אגף הכנסות וגבייה בחברה לביטחון וסדר ציבורי ראשון לציון (להלן: " החברה "):

המשיבה, באמצעות החברה, הפועלת מטעמה, התאימה את תעריפי ההוצאות הנגבים על ידה בגין הפעלת אמצעי אכיפה, לאלו שנקבעו בתקנות שפורסמו ביום 11.5.11 באופן הבא: התעריף בגין הטלת עיקול הועמד על סכום של 80 ש"ח ובגין הסרת אותו עיקול לא נגבה תשלום כלשהו. ביחס לעיקולים שהוטלו לאחר כניסתן של התקנות לתוקף - אירעו מספר מקרים בודדים (כ-40) בהם בשל טעויות אנוש הוטלו הוצאות גביה בין הטלת עיקול או הסרת עיקול לפי התעריפים שהיו נהוגים לפני התקנת התקנות (בסכום של 120-100 ש"ח) . הטעות מסתכמת לכל היותר בסכום מצרפי של כ-1,200 ש"ח לכל המקרים. המשיבה תשיב את הפרשי הוצאות הגביה שנגבו.

ביחס לעיקולים שהוטלו לפני פרסום התקנות (בטעות נכתב בתצהיר "לאחר" במקום "לפני", כפי שמופיע בבקשת ההסתלקות) - לגישת המשיבה, התקנות אינן חלות כאשר העיקול הוטל עובר לכניסתן לתוקף של התקנות, אף אם ההוצאות בגין הטלתו נגבו לאחר מועד זה ועל כן אין למבקשת עילה בעניין זה. עם זאת, לפנים משורת הדין, ומשיקולים של נראות הציבור ומתוך רצון להביא לסיום הפרשה, תשיב המשיבה לתושביה הרלבנטיים את ההפרש, בין הסכום שנגבה בפועל בגין הוצאות עיקול שהוטל לפני כניסתן לתוקף של התקנות לבין התעריפים הקבועים בתקנות (כ-310 מקרים). השבה זו מסתכמת בסכום של כ-12,000 ש"ח לכל המקרים.

השבת הסכומים הנ"ל (בסך הכל כ-13,200 ש"ח) תתבצע באופן יזום על ידי המשיבה, באמצעות החברה, מבלי שתידרש פניית התושבים שבוצעו נגדם הליכי עיקול. המשיבה, באמצעות החברה, תשלח מכתב פנייה לכל אחד מהתושבים הנ"ל ובו תודיעו להם על זכותם להשבה, באחד משלושה מסלולים חלופיים: (א) העברת פרטי חשבון בנק וביצוע העברה בנקאית. (ב) מסירת בקשה לקבלת סכום ההשבה על ידי המחאה שתישלח בנפרד. (ג) קבלת ההשבה במזומן במשרדי החברה.

5. המבקשת ובא כוחה הצהירו שלא קיבלו טובת הנאה כלשהי בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא.

המשיבה מסכימה לבקשת ההסתלקות ומוותרת על הוצאות.

הצדדים הסכימו כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 1,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 9,000 ש"ח כולל מע"מ.

6. הצדדים התבקשו לנמק מדוע ההסדר המוצע הוא הסתלקות ולא הסדר פשרה על כל המשתמע מכך על פי החוק. ואלו תמצית נימוקי המבקשת והמשיבה (שהוגשו בנפרד): מדובר בגבייה שמסתכמת בסכום נמוך יחסית; הנסיבות אינן מגלות עוולה צרכנית אלא לכל היותר טעויות אנוש בודדות בגינן התחייבה המשיבה ליתן שיפוי מלא לקבוצה הנפגעת; המשיבה נאותה להשיב גם סכומים שסברה שנגבו כדין וזאת מתוך שיקולים של נראות ציבורית; השבת הסכומים לנישומים תעשה באופן יזום מבלי שתדרש פנייה מצד הנישומים למשיבה; אין מדובר בפשרה כי אם בקבלת מלוא הסעד כך שהתוצאה זהה לתוצאה שהייתה מתקבלת מניהול ההליך עד תום (ואף למעלה מכך); משיקולי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי ניתן לסיים את ההליך בדרך של הסתלקות וכן - הסתלקות לא תיצור מעשה בית דין כך שחברי הקבוצה יהיו רשאים להגיש תובענה כנגד המשיבה ככל שלא תעמוד בהתחייבויותיה להשבת הכספים.

טרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור ולא התקיים קדם משפט בתובענה.

7. לאחר שעיינתי בבקשת האישור ,בהצהרות המשיבה ובנימוקי הצדדים שהובאו לעיל אני מקבלת כי בנסיבות העניין יעיל ונכון לסיים את ההליך בדרך של הסתלקות גם נוכח הסכומים הנמוכים שמהווים השבת מלוא הסכומים שנגבו ביתר (לרבות אלו שבמחלוקת מצד המשיבה).

לאור כל האמור לעיל ולנוכח הצהרת המבקשת בתצהירה אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתה האישית של המבקשת תידחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

אני מאשרת את הגמול ושכר הטרחה עליהם הסכימו הצדדים (גמול למבקשת בסכום של 1,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסכום של 9,000 ש"ח כולל מע"מ,בהתחשב בתועלת שהביאה הגשת התובענה לחברי הקבוצה ולאכיפת הדין ובעובדה שהצדדים השכילו לסיים את ההליך באופן המיטיב עם חברי הקבוצה תוך חסכון בזמן שיפוטי יקר וביעילות.

שכר בא כוח המייצג ישולם לו לאחר שימציא תצהיר לבית המשפט לפיו הושלמו כל הליכי ההשבה המפורטים בסעיף 4 לעיל.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.